#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב. מה הדין לר""מ ומדוע באומר 1) קרבן או לקרבן או הקרבן שאוכל לך 2) קרבן לא אוכל לך 3) ְלקרבן לא אוכל לך 4) הא קרבן לא אוכל לך? "	"1) אסור שכונתו שמה שיאכל יהא אסור כקרבן.<br>2) מותר ופי' הר""ן דכי אמר קרבן בלא למ""ד משמע שנשבע בחיי הקרבן שלא יאכל ואינו כלום. [ולקמן טז,א הוסיף שגם אם נפרש דקרבן יהא מה שלא אוכל משלך קאמר גם כן מותר דלא שוי קרבן אלא מה שלא יאכל].<br>3) אסור שנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך. [והדין בַלקרבן לא אוכל לך עי' בתשובה נב].<br>4) מותר שנשבע בחיי הקרבן ואינו כלום."	נדרים יג.- יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג. במה חמורה שבועה מנדר ומדוע, וא""כ מדוע האומר לחברו קונם פי מדבר עמך אסור? "	"השבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים. ופי' הר""ן ששבועה מיתסר גברא הוא ובו יש ממש ואילו נדר מתסר חפצא הוא הילכך אם אין בו ממש לא אסר מידי. ואף שבדיבור אין ממש משנתנו באומר יאסר פי לדיבורי. ופי' הר""ן דנעשה כאומר, דהא אמר קונם פי מדבר, ומשמע דקונם קאי אדבור ומשמע נמי דקאי אפה הילכך כיון שסתם נדרים להחמיר אמרינן דאפה קאי, ופיו דבר שיש בו ממש הוא. וכתב הר""ן שיכלו גם לתרץ שאסור מדרבנן, שהנדרים חלים מדרבנן אפילו על דבר שאין בו ממש, אלא את האמת תירצו שאפילו מדאורייתא אסור."	נדרים יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. באלו אופנים המתפיס בדבר האסור צריך פתח, ומדוע דוקא באופנים אלו? 	"האומר לאשתו הרי את עלי כאמא או כשאר איסורי הנאה. ופי' הר""ן דדוקא במדיר אשתו ומתפיס בדבר האסור צריך פתח מפני שדרכו של עם הארץ לאסור את אשתו מתוך הקפדה ואי שרית ליה בלא פתח כשמתפיס בדבר האסור אתי למישרי נמי אפי' מתפיס בדבר הנדור, אבל שאר נדרים מתוך שאין מצויין כל כך לא גזרו בהם ואין צריכים שאלה. לאביי צריך שאלה אפי' בת""ח (כן מבואר בתוס'). הנודר בתורה ומתפיס בדבר האסור בעם הארץ צריך שאלה. ופי' הר""ן דכיון דאיכא גווני דמיתסר והחילוקים בזה אינם ידועים לע""ה ויבוא להחליף, ולכן אמרו שאפילו באופנים המותרים צריך שאלה. ועי' בתשובה הבאה אי מיירי בנשבע או בנודר."	נדרים יג: - יד:		
